חוק הירושה, התשכ"ה-1965, קובע באופן מפורש את מנגנון חלוקת עיזבונו של אדם שלא הותיר צוואה. חלוקת עיזבונו של אדם שלא הותיר צוואה קרויה "ירושה על פי דין". מנגנון הירושה על פי דין חל עם מותו של אדם שלא הותיר צוואה כלל ו/או חל על נכסים שלא ניתנו לגביהם הוראות בצוואה ו/או לגבי נכסים שהוראות הצוואה לגביהם נפסלו על ידי בית המשפט.

אם כן במידה ויש לקבוע כי עזבונו של אדם יחולק על פי הדין, הרי שסדר היורשים יהא כדלהלן:

1. בן זוגו של המוריש

2. ילדי המוריש וצאצאיהם, הוריו וצאצאיהם, הוריי הוריו וצאצאיהם

3. המדינה

אופן חלוקת העיזבון

ירושה על פי דין תיעשה לפי הוראות חוק הירושה המסדירות את חלוקת העיזבון בין היורשים השונים ובהתאם לנכסים ברי החלוקה.

בן הזוג של המוריש זכאי לקבל מן העיזבון את המיטלטלין ובכלל זה מכונית הנוסעים, אשר שייכת לפי המקובל והנסיבות למשק הבית המשותף. לא אחת התעוררו בפסיקה מקרים בהם היה צורך לבחון האם המיטלטלין אכן שייכים למשק הבית המשותף, לדוגמא:- אוספים מיוחדים, תמונות וכדומה.

בנוסף למיטלטלין קובע סעיף 11 לחוק הירושה כי בן הזוג זכאי לקבל משאר העיזבון כדלהלן:-

זכות הירושה של בן זוג:

(א) בן-זוגו של המוריש נוטל את המיטלטלין, כולל מכונית נוסעים, השייכים, לפי המקובל ולפי הנסיבות, למשק הבית המשותף, ונוטל משאר העיזבון -

(1) אם הניח המוריש ילדים או צאצאיהם או הורים - חצי;

(2) אם הניח המוריש אחים או צאצאיהם או הורי הורים - שני שלישים, ובלבד שאם ערב מותו של המוריש היה בן-הזוג נשוי לו שלוש שנים או יותר וגר עמו אותה שעה בדירה הכלולה, כולה או חלקה, בעיזבון, ייטול בן-הזוג את כל חלקו של המוריש בדירה האמורה, ושני שלישים מהנותר משאר העיזבון;

(ב) אם לא הניח המוריש קרוב מן המנויים בסעיף קטן (א), יורש בן הזוג את העיזבון כולו.

הדרישה הקבועה בסעיף 11(א)(2) ל-3 שנים מתייחסת לזמן הנישואין ו/או היות בן הזוג ידוע בציבור. לפיכך, אין דרישה למגורים במשותף 3 שנים בדירה.

סדר היורשים:

בן זוגו של המוריש:- חוק הירושה מכיר בנישואי אדם כבן זוג של המוריש ואין נפקא מינה (חשיבות) לטיב מערכת היחסים בין בני הזוג או לעובדה שהיו בהליכי גירושין. לפיכך אדם ייחשב כנשוי על פי מבחן "ההזדקקות לגט", דהיינו- כל אדם שעל מנת שיחשב פנוי, זקוק לגט מאת בית הדין הדתי אפילו שלא נישא כדת משה וישראל ייחשב כבן זוג לפי חוק הירושה.

ילדי המוריש וצאצאיהם, הוריו וצאצאיהם, הורי הוריו וצאצאיהם:- חוק הירושה קובע 3 פרנטלות לפיהם יחולק העיזבון על פי דין. בחינת הפרנטלות תיעשה מן הקרובים אל הרחוקים, היינו- בחינת הפרנטלה הקרובה- ילדי המוריש וצאצאיהם. במידה וישנם יורשים העונים על הגדרה זו אין צורך לבחון את שאר הפרנטלות, והיורשים העונים להגדרה יתחלקו בינם לבין עצמם בכל העיזבון. במידה ואין יורשים העונים להגדרה אזי בוחנים את הפרנטלה השניה- הורי המוריש וצאצאיהם (אחיו של המוריש), גם כאן במידה ויש יורשים העונים להגדרה, העיזבון יתחלק בינם לבין עצמם מבלי לבחון את הפרנטלה הבאה, הוריי הוריו וצאצאיהם וכך הלאה.

המדינה כיורשת:- חוק הירושה קובע כי במידה ואין יורשים על פי דין לאחר בחינת כל הפרנטלות  שהוצגו לעיל המדינה היא היורשת של עיזבון המנוח.

מיהו בן זוג לצרכי ירושה?

ידועים בציבור

סעיף 55 לחוק הירושה מעניק זכויות בירושה כבני זוג נשואים גם לידועים בציבור בכפוף לתנאי הסעיף:-

איש ואישה החיים חיי-משפחה במשק-בית משותף אך אינם נשואים זה לזה, ומת אחד מהם ובשעת מותו אף אחד מהם לא היה נשוי לאדם אחר, רואים את הנשאר בחיים כאילו המוריש ציווה לו מה שהנשאר בחיים היה מקבל בירושה על פי דין אילו היו נשואים זה לזה, והוא כשאין הוראה אחרת, מפורשת או משתמעת, בצוואה שהשאיר המוריש.

אין ספק כי מגמת חוק הירושה בעניין זה הינה להתחקות אחר רצונו של המצווה וליתן מענה במקרים בהם חי המנוח עם בת זוג מבלי למסד את הקשר באופן פורמאלי. על כן משהתקיימו "חיי משפחה" ו-"משק בית משותף" ונרקמה בין בני הזוג מערכת יחסים זוגית כשל בני זוג נשואים, צומחת לבן הזוג הנותר בחיים זכות לרשת את עיזבון המנוח כאילו היה בן זוג נשוי.

המבחן אותו מציב סעיף 55 לחוק הירושה, בפני הידוע בציבור להוכחת זכותו לרשת את בן זוגו הינו מבחן גמיש, ויציקת התוכן לביסוסו תיעשה בהתאם לנסיבות כל מקרה ומקרה.

כאמור לעיל זכות הידוע בציבור כפופה ככל יורש על פי דין, להוראות הצוואה אם ישנה כזו.

זוגות חד מיניים

בית המשפט נדרש להכריע בסוגיה האם בני זוג מאותו המין, אשר ניהלו אורח חיים זוגי וחיו כידועים בציבור רשאים לרשת האחד את השני במותם. בית המשפט קבע כי תכליתו של סעיף 55 לחוק הירושה הינה להחיל על ידועים בציבור את זכויות הירושה המוקנות לבני זוג. הפרשנות למונח "איש ואישה" צריך להתאים עצמו לשינויים החברתיים. הכרה של זכויות הירושה של ידועים בציבור בני אותו המין הינה צעד מתבקש מהמצב המשפטי הנוכחי. (בע"א 3245/03 ירושת המנוח ש.ר ז"ל נ' היועמ"ש במשרד האפוטרופוס הכללי).

לא אחת עולות ומתעוררות שאלות משפטיות המצריכות בחינה ומתן מענה משפטי הולם. תחום דיני הירושה מתפתח באופן דינאמי נוכח הגמישות המשפטית הנתונה לבתי המשפט בעניין זה.

למשרדנו מומחיות בניהול הליכים בתיקי ירושה.

מומלץ להיוועץ עם עו"ד המתמחה בתחום דיני המשפחה והירושה ובעיקר עם עו"ד לירושות בטרם הפניה להליכים משפטיים.

אין באמור לעיל להוות ייעוץ משפטי או תחליף לייעוץ משפטי.