הנישואין והגירושין בישראל נקבעים על פי העדה הדתית אליה משתייכים בני הזוג, דהיינו- הדת המחילה את הוראותיה עליהם. כאשר בני הזוג או אחד מהם משתייכים לעדה דתית שונה ו/או בני הזוג או אחד מהם אינו משויך לכל עדה דתית שהיא, יחול עליהם ההסדר הקבוע בחוק שיפוט בעניני התרת נישואין (מקרים מיוחדים וסמכות בין-לאומית), התשכ"ט, 1969, בבואם להתגרש.

במקרה כזה בית המשפט המוסמך לדון בבקשה להתרת נישואין הינו בית המשפט לענייני משפחה.

במידה ואחד מבני הזוג שייך לעדה דתית מוכרת בישראל, עם הגשת הבקשה להתרת נישואין לבית המשפט לענייני משפחה יפנה סגן נשיא בית המשפט לראש בית הדין הנוגע בדבר על מנת שיקבע אם יש צורך בגירושין על פי הדין הדתי על מנת שבן הזוג השייך לעדה הדתית יוכל להינשא מחדש.

במידה ושני בני הזוג הינם בני דתות מוכרות ושונות יפנה סגן נשיא בית המשפט לענייני משפחה לכל אחד מראשי בית הדין אליהם משויכים בני הזוג.

לפי חוק התרת נישואין, על ראש בית הדין הדתי ליתן קביעה מנומקת תוך שלושה חודשים מיום הפניה אליו. ראש בית הדין הדתי יפרט בקביעתו האם יש צורך בגירושין על פי דין דתי. במידה ואכן יש צורך בגירושין על פי דין דתי תועבר הבקשה לבית הדין הדתי לו נתונות הסמכויות להורות על גירושי הצדדים. לעומת זאת במידה ואין צורך בגירושין על פי דין דתי, מוסמך בית המשפט לענייני משפחה לדון בבקשה להתרת נישואין.

חשוב לציין כי לפני הכניסה אל ההליך במתכונת זו יש לבדוק את דתם של בני הזוג כאשר הבחינה תהא על פי הדין הדתי עצמו ולא על פי האמונה הסובייקטיבית של כל אדם ואדם. יחד עם זאת, כמובן שישנה משמעות להמרת דת המאושרת על ידי כהן דת.

למשרדנו התמחות ייחודית בהגשת בקשות להתרת נישואין בבתי המשפט לענייני משפחה.

מומלץ להיוועץ עם עו"ד המתמחה בתחום דיני המשפחה בטרם הפניה להליכים משפטיים.

אין באמור לעיל להוות ייעוץ משפטי או תחליף לייעוץ משפטי.